הגיגים בעקבות כנס אילסם האחרון
"קנביס:מורה נבוכים"
איך נוכל להתמודד עם הנזק של המונח "קנביס רפואי" בקרב בני נוער? האם לא הגיע הזמן לעשות משהו לטובתם ולשנות את השם בשימוש הרפואי?
מאת: ענת הוצלר,
עו"ס פסיכותרפיסטית MSW מנהלת לשעבר באל סם תל אביב גוש דן
במהלך כנס אילסם האחרון בו כל השלטים הצביעו על שיח בנושא "קנביס רפואי" מצאתי עצמי יושבת באי נוחות על הכיסא מול שלטים אלו.
במוחי עלו ללא הרף האמירות המבולבלות ולעיתים כועסות של חלק מבני הנוער בהם טיפלנו בשנים האחרונות באל-סם לגבי השימוש הנפוץ והמבלבל של המונח "קנביס רפואי" כחומר הנותן מרפא ומענה כמעט לכל דבר ועושה רק טוב.
בין האמירות הבולטות והחוזרות היו: "אני לא מבין מה רוצים ממני ולמה אני כאן? למה היפנו אותי לטיפול? הרי הקנביס מרפא. אז מה הבעיה עם זה? מה לא טוב בזה?" תראי כולם מדברים על קנביס רפואי וכמה הוא עוזר".
או אמירות כמו : "אני לא מבין מה קרה לי ואיך הסתבכתי? כשהתחלתי לעשן קנביס לא חשבתי שיפגע בי באיזו שהיא דרך, לא חשבתי שבגלל העישון אאבד מוטיבציה ויפסיק להתחשק לי לקום לבית הספר או שאתרחק מהחברים הטובים שלי שלא מעשנים. בכל מקום אומרים לי כמה הקנביס טוב. הרי הקנביס הוא רפואי, הוא מחזק ומרפא תראי את הפרסומים. מה קרה לי לעזאזל, אם הייתי יודע אולי לא הייתי נכנס לזה מלכתחילה."
אי הנוחות מול השם קיבלה התבהרות בתוך אחת ההרצאות בכנס בה צוין שבניגוד לקנביס הניתן לצרכים רפואיים וקיבל את השם "קנביס רפואי", עולם הרפואה בחר להשתמש במונח "מורפין" לאופיאטים השונים הניתנים לצרכים רפואיים ולא במונח "הירואין רפואי", ובכך יצר הבדלה בקרב אוכלוסיית הצרכנים ומודעות ברורה, מתי השימוש הוא שימוש מקדם ומרפא ומתי הוא שימוש שלא לצרכים רפואיים ולכן בעל בקרה מופחתת שעלולה לגרום לנזקים.
הבהירות הזו, הביאה אותי להכרה, שעל מנת לשמור על אוכלוסיית בני הנוער ולהפחית את רמות הבלבול אנחנו, אנשי המקצוע הטיפוליים ובמיוחד הפסיכיאטרים נציגי עולם הרפואה, צריכים להרים את קולנו ולקחת יוזמה, גם אם תהיי ייחודית לישראל, ולקרוא לעולם הרפואה לשנות את המונח "קנביס רפואי" לשם אחר שיעזור לחדד את ההבדל בין השימוש לצרכים הרפואיים לבין השימוש לצרכי הפנאי. למשל אפשר לבחור לקרוא לקנביס לצרכים רפואיים קנבומד (קנביס + מדיצין), קנבינומד (קנבינואידים +מדיצין ) או כל שם אחר שיעשה הפרדה יותר ברורה. כשנותנים לחולה תרופת "קנבומד" זה לא כמו לחלק לו "קנביס רפואי".
אני מניחה כי חלק מקוראי מסמך זה יחשבו שאני תמימה, חלק אולי יחשבו שפספסנו כבר את הרכבת, אבל אני, ממרום גילי וניסיוני המקצועי, מאמינה מאד בכוח המילה ושבהדרגה יתפוס השינוי המילולי את מקומו בקרב האוכלוסייה ויפזר את הערפל. אני קוראת לשותפי הפסיכיאטריים ולחברי אילסם להרים את הכפפה ולקדם את השינוי לטובת המטרה.