מחקרים בתחום ההימורים
עו"ס נחום מיכאלי
מנהל תחום התמכרויות
עמותת "אפשר"
שדה המחקר בתחום ההימורים בישראל לא שופע יבול רב ומעטים החוקרים העוסקים בנושא. לא פלא שמסד הנתונים העומד לרשות המומחים והמטפלים לוקה בחסר. לפני כ-3 שנים הוחלט במפעל הפיס להרים את הכפפה ולהקצות תקציב ייעודי למחקר בתחום ההימורים. כדי להבטיח חופש אקדמי ומחקרי הוקמה וועדת מחקר חיצונית, בלתי תלויה. בוועדת המחקר חברים פרופ' פנחס דנון מבי"ח באר יעקב, עו"ס שבי אהרון ממשרד הרווחה ואנוכי, עו"ס נחום מיכאלי מעמותת "אפשר".
בשנת הפעילות הראשונה של הקרן (2019) חולקו 5 מענקי מחקר לחוקרים בכירים, ממרכזי מחקר שונים. להלן מקבלי המענקים:
-
ד"ר חגית בוני-נח (אוניברסיטת אריאל) - הימורים בלתי מוסדרים בישראל: ניתוח אתנו-סוציו-קרימינולוגי.
-
ד"ר קרן גואטה (אוניברסיטת בר אילן) - בחינת היתכנות והתאמה תרבותית של התערבות מקוונת (on line) לטיפול בהימורים בישראל.
-
ד"ר טל סלע (מכללה אקדמית כנרת) - אני מכור להימורים? מה פתאום! בחינת הפער בין התמכרות להימורים לבין תפיסת הצורך בטיפול לצד בחינת הקשר בין משתנים קוגנטיביים, התנהגותיים ואישיותיים להתמכרות להימורים.
-
פרופ' ליאון דעואל וד"ר דבורה מרציאנו (האוניברסיטה העברית) - האם מזל טוב נתפס כמשאב מוגבל? אמונות לגבי מזל ובקשר שלהן לתופעת התמכרות להימורים.
-
ד"ר גלית הירש-יחזקאל (מכון גרטנר, תל השומר) - דור נייד II – התמכרות דיגיטלית בקרב בני נוער בישראל.
אחדים מהמחקרים הסתיימו ופורסמו, אחרים התעכבו בעיקר בנסיבות הקורונה אך נמצאים בשלבי סיום. בהמשך מובאים תקצירי המחקרים או מידע כללי אודותם, כולל פרטי החוקרים למי שמעוניין ביצירת קשר, כפי שהועברו על ידי החוקרים עצמם.
בשלהי שנת 2021 אושרו לצורך מענק מיוחד עוד 4 מחקרים חדשים שיצאו כבר לדרך. להלן המחקרים שאושרו:
-
ד"ר בל גבריאל-פריד (אוניברסיטת תל אביב) - הימורים בישראל – מיפוי סוגי הימורים ומידת מעורבותן של אוכלוסיות שונות.
-
ד"ר שרון רבינוביץ' שנקר (אוניברסיטת חיפה) וד"ר איתי בסר (המרכז הרפואי סורוקה) - השפעת גרייה מוחית על חומרת הפרעת הימורים וגורמי סיכון להישנותה – מחקר אקראי מבוקר כפול סמיות.
-
פרופ' אייל קלנטרוף (האוניברסיטה העברית ירושלים) - השפעה קוגניטיבית מוחית של מקצבים צירקדיאניים וסוג הכרונוטייפ על התנהגות הימורים – מנגנונים בסיסיים ויישומיים קליניים.
-
ד"ר יעל יצחקי-בראון וד"ר בל גבריאל-פריד (אוניברסיטת תל אביב) - הפרעת הימורים בקהילה החרדית בישראל.
פרסום זה בניוזלטר בא לברך את כל העוסקים במחקר בתחום ההימורים בישראל ולעודד חוקרים נוספים ליטול חלק בתחום חשוב זה בעתיד.
תקצירים
הימורים בלתי מוסדרים בישראל: ניתוח אתנו-סוציו-קרימינולוגי
ד"ר חגית בוני-נח
החוג לקרימינולוגיה, אוניברסיטת אריאל
מעט מאוד ידוע בישראל, מבחינה מחקרית, אודות נושא ההימורים הבלתי מוסדרים (להלן: בלתי חוקיים), למרות חשיבותו הרבה מבחינה חברתית, ערכית, בריאותית, חוקית וכלכלית. לפיכך, מטרות המחקר היו:
-
להבין, להכיר ולחשוף את ההיבטים והמאפיינים התרבותיים-סוציולוגים-קרימינולוגים של עולם ההימורים הבלתי חוקיים הקיים בישראל;
-
לבחון את המאפיינים, דפוסי ההימורים, עמדות, מוטיבציות להימורים ודפוסי שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים של אנשים המהמרים בהימורים בלתי חוקיים;
-
להשוות בין אנשים המהמרים בהימורים בלתי חוקיים לאנשים המהמרים בהימורים חוקיים בהקשר למאפיינים סוציו-דמוגרפיים, דפוסי הימורים, עמדות, מוטיבציות להימורים ודפוסי שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים;
-
למפות את הפעילות והמענים של ארגונים וקובעי המדיניות בהקשר לנושא ההימורים הבלתי חוקיים;
-
להציג המלצות בהקשר למדיניות בנושא ההימורים הבלתי חוקיים בישראל.
שיטת המחקר שילבה שיטות איכותניות וכמותנית, שילוב שאפשר קבלת תמונה מלאה ושלמה יחסית של עולם ההימורים הבלתי חוקיים הקיים בישראל.
המחקר נערך במסגרת החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל וקיבל מענק מחקר ממפעל הפיס. תקציר מלא של המחקר מפורסם בקישור הבא:
https://responsiblegaming.pais.co.il/media/0npmbe3a/unregulated_gambling_in_israel_2021.pdf
היתכנות והתאמה תרבותית של התערבות מקוונת (on-line)
להפחתת הימורים בישראל
ד"ר קרן גואטה,
המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן
חרף הנזקים הנפשיים, הכלכליים והחברתיים המקושרים עם הפרעת הימורים וחרף זמינותם של התערבויות טיפוליות שונות, מחקרים מצביעים על שיעורי השתתפות נמוכים בטיפול בהימורים. הנגשה של התערבויות מקוונות בהימורים מוצעים בספרות המחקר כפתרון בולט לשיעורי השתתפות נמוכים אלו. מטרת המחקר המוצע היא לבחון היתכנות והתאמה תרבותית של התערבות CBT המופעלת במסגרת אתר מקוון אשר פותחה בקנדה ובאנגליה לטיפול בהימורים בישראל, באמצעות בחינת חווית השימוש ויעילות התערבות מקוונת בהשוואה לקריאת דפי מידע לעזרה עצמית.
המחקר הינו מחקר המשלב מערך מחקר כמותני ואיכותני (Mixed method design). המדגם כלל 102 משתתפים אשר הוקצו באופן רנדומלי לשתי קבוצות ההתערבות (שימוש באתר/קריאת דפי מידע). ממצאי המחקר הכמותי הנוגעים ליעילות נתפסת מלמדים כי נמצאה השפעה מובהקת של זמן על תפיסת המטלה כיכולה להפחית הימורים, כך שחלה עליה במדד זה לאורך ההשתתפות במחקר, וזאת ללא קשר לסוג ההתערבות (שימוש באתר/קריאת דפי מידע) או לאופי המהמר. ממצאי המחקר האיכותני מעידים כי שתי ההתערבויות נמצאו מתאימות לאוכלוסייה הישראלית וזאת בשל האופי האוניברסלי של ההימורים ובמיוחד לאור היכולת להמר באופן מקוון, דבר המצמצם פערים תרבותיים.
ממצאי המחקר בכללותם מלמדים על שיפור במשתנים מתווכי התנהגות של שינוי התנהגותי כגון מרכיב הציפייה (expectancy value) המתייחסות לתפיסות והאמונות של הפרט באשר ליעילות ההתערבות ומשתנים של חוללות עצמית, אשר מתייחסת לאמונה של הפרט ביכולתו לבצע משימה. ממצאים אלו מצביעים על כדאיות פיתוח והטמעה של התערבות לטיפול בהימורים באמצעות התאמה תרבותית של תוכניות קיימות
אני מכור להימורים? מה פתאום!
בחינת הפער בין התמכרות להימורים לתפיסת הצורך בטיפול לצד בחינת הקשר בין משתנים פסיכולוגיים )קוגניטיביים, התנהגותיים ואישיותיים( להתמכרות להימורים
ד"ר טל סלע
המחלקה למדעי ההתנהגות, הפקולטה למדעי החברה והרוח,
המכללה האקדמית כנרת
הפרעת הימורים (Gambling Disorder) היא התמכרות בה האדם מפגין התנהגות הימורים בעייתית מתמשכת, הכוללת סימפטומים שונים כגון: הפגנת חוסר מנוחה ו/או עצבנות בעת ניסיון להפחית או להפסיק להמר, לצד מחשבות תכופות אודות הימורים. במחקר הנוכחי נבחנה מהי שכיחות התופעה בקרב אוכלוסייה יהודית בוגרת, מהי תפיסת הצורך בטיפול בקרב אנשים הסובלים מן ההפרעה, ועד כמה משתנים פסיכולוגיים שונים מנבאים את קיומה וחומרתה של הפרעת ההימורים ואת תפיסת הצורך בטיפול בה. לטובת המחקר, גויסו כ-3000 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. נבדקי המחקר ענו על שאלון דיווח עצמי לבחינת התנהגות הימורים (The South Oaks Gambling Screen; SOGS; Lesieur & Blume, 1987 ) ושאלון הבוחן את תפיסתם לגבי הצורך בטיפול. בנוסף, הנבדקים ענו על מגוון שאלונים הבוחנים חוסן נפשי, רווחה נפשית, מסוגלות עצמית, לקיחת סיכונים, סגנון חשיבה קוגניטיבי, ויסות רגשי ועוד. ממצאי המחקר הראו כי כ-3.70% מהמשיבים נמצאים בסיכון גבוה לקיומה של הפרעת הימורים. בקרב נשים כ-1.50% מבין המשיבות נמצאות בסיכון גבוה לעומת כ-6.10% בקרב גברים. בנוסף, נמצא כי בקרב המוגדרים בסיכון גבוה, כ-65% מהמשיבים לא חשבו כי הם סובלים מהפרעת הימורים ולא היו מעוניינים לקבל טיפול. המחקר העלה כי קיימים מספר גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי לפתח הפרעת הימורים: "להיות גבר", ניסיון עבר עשיר בסוגי הימורים שונים והעדפה ללקיחת סיכון 'ריגושי'. בנוסף, נמצאו מספר גורמי חוסן המפחיתים את הסיכוי לפתח הפרעה זו כגון מסוגלות עצמית. ממצא מפתיע התקבל באשר לגורמים המנבאים את תפיסת הצורך בטיפול בקרב משתתפים הנמצאים בסיכון לפיתוח הפרעת הימורים. נמצא כי דווקא חוסן נפשי מהווה גורם סיכון – ככל שהחוסן הנפשי גבוה יותר כך פוחתת הסבירות כי האדם יתפוס עצמו כסובל מהפרעה. לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על כך כי קיים פער משמעותי בין קיום ההפרעה לתובנה להפרעה או הכרה בקיומה. בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה, חוסן נפשי עלול להוות חסם מרכזי לטיפול. ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים עדכניים המצביעים על כך שלמרות שחוסן נפשי הינו גורם חשוב וחיוני לרווחה נפשית, במצבים מסוימים הוא עלול לפעול כחרב פיפיות.
האם מזל טוב נתפס כמשאב מוגבל? אמונות לגבי מזל והקשר שלהן
לתופעת התמכרות להימורים
פרופ' ליאון דעואל וד"ר דבורה מרציאנו
המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית
בבסיסו של כל הימור, ובמיוחד כזה שבו סיכויי הזכיה נמוכים מסיכויי ההפסד, קיימת ההנחה הסמויה (או הגלויה) של המהמר לגבי מרכיב של "מזל" שיפקוד את המהמר. על בסיס תוצאות קודמות ממעבדתנו, הצענו שאנשים ככלל תופסים מזל טוב כמשאב מוגבל, כלומר כזה שעשוי לאזול אם הוא כבר "נוצל" או "בוזבז"{Marciano, 2018 #2352;Marciano, 2019 #2461;Marciano-Romm, 2016 #1844}. במחקר הנוכחי, בשני ניסויים מקוונים בהשתתפות קרוב ל-1800 נבדקים, בדקנו אם אנשים תופסים מזל טוב כמשאב מוגבל במרחב או בזמן. התוצאות הראו שאנשים אכן תופסים מזל טוב כמשאב מוגבל במרחב, ומעדיפים לנסות את מזלם רחוק ממקום בו התרחש אירוע "בר מזל". מצאנו תוצאה דומה בממד הזמן: אנשים מעדיפים לא לנסות את מזלם בהגרלה שהניבה לאחרונה תוצאה טובה (לעומת תוצאה רעה או ניטרלית). מכיוון שכאמור מזל ואמונות לגבי מזל משחקים תפקיד מרכזי במשחקי מזל והימורים, יש חשיבות רבה בהבנת אותן האמונות באנשים הסובלים מהתמכרות להימורים. בניסוי מקדמי נוסף, בדקנו האם תפיסת המזל כמשאב תהיה שונה באנשים הסובלים מהתמכרות להימורים ביחס לאנשים שאינם סובלים מהתמכרות. נבדקה קבוצה של 15 מהמרים, והשוונו את הביצועים שלהם לאלה של קבוצת ביקורת ללא נטייה להתמכרות להימורים, במטלה חדשה. תוצאות מקדמיות לא הראו הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בתפיסת המזל כמשאב אך נמצאה שונות משמעותית בתוך קבוצת המהמרים וקשר לא לינארי בין ציונים במבחן המשמש לאבחון מהמרים כפייתיים, לבין הנטייה לתפוס מזל כמשאב מוגבל.
דור נייד II – התמכרות דיגיטלית בקרב בני נוער בישראל.
ד"ר גלית הירש-יחזקאל
מכון גרטנר, תל השומר
במסגרת מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא אנו עוסקים בתחומים הקשורים להשלכות בריאותיות של שימוש מוגבר במדיה דיגיטלית בקרב ילדים ובני נוער. כחלק מהפרויקט אנו מבצעים במימון מפעל הפיס מחקר על התמכרות דיגיטלית בקרב ילדים ובני נוער, ובעקבות ההכרה בהימורים מקוונים ומשחקי מחשב כהפרעה התמכרותית, הושם דגש על היבטים אלו.
בשל הסגרים והשינויים הרבים במתווה הלמידה בעת הפנדמיה, לא התאפשר לנו בשנתיים האחרונות להיכנס לבתי הספר לצורך ביצוע הסקר. אומנם לפני כחודש נתבקשנו להציג בכנס שכלל מחקרים שהסתיימו, אך כמו שהסברתי לוועדת המחקר, ההרצאה התבססה על נתוני קבוצת פיילוט חלקית וסלקטיבית (שהתקבלו ממש באותו שבוע שבין הגלים), ומטרתה הייתה להציג את הנושא (שעוסק בהתמכרות שונה מרוב המחקרים שהוצגו גם מבחינת סוג וגם מבחינת גיל) ולחשוף את המידע שנוכל לקבל בסיום המחקר.
אנו כרגע נמצאים בשלב איסוף נתונים בבתי הספר ברחבי הארץ ונשמח מאד ליידע אתכם בסיום המחקר על מנת להציג תקציר בניוזלטר הבא של אילסם.
השלכות בריאותיות של שימוש במסכים עלו לדיון במסגרת שולחן עגול של המכון לאיכות ברפואה של הר"י בסוף 2019, ממש לפני פרוץ המגיפה, ויש להניח שחלק מהחששות שעלו אז רק התעצמו עקב העלייה התלולה בשימוש במסכים בתקופה האחרונה.
משום כך עם סיום המחקר וניתוח הנתונים שיתקבלו יהיה חשוב לדון בממצאים, ונשמח ליזום דיון משותף של שותפי המחקר (חלקם מתחום בריאות הנפש וחלקם אנשי חינוך) עם חברי אילסם שמתעניינים בנושא.