המלצות אילסם (החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות)
אודות אילסם:
אילסם הינה החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות ושייכת להסתדרות הרפואית בישראל (הר"י).
אילסם הינו הגוף המוביל מטעם הר"י שמטרתו לקדם את הטיפול בהתמכרויות בישראל, ולהוות סמכות לאומית מקצועית ומייעצת בתחום הרפואה והטיפול בהתמכרויות. מכאן תפקידה כגורם מייעץ מרכזי בכל הקשור לחומרים ממכרים בכלל ובתוך כך בכל הקשור לקנביס.
אודות הפללה, אי-הפללה ולגליזציה של קנביס
לפני יותר משנה נכנסה לתוקפה אי-הפללה של שימוש אישי בקנביס, וכיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק הנוגעות להרחבת אי-ההפללה ולגליזציה.
כחברי הוועד המוביל בגוף המומחה הלאומי המוביל בתחום ההתמכרויות והחומרים הממכרים, אנו מבקשים להתריע שללא התייחסות מעמיקה לסוגיות להלן, קיים חשש ממשי המבוסס על מחקרים רבים מן העשורים האחרונים לכך ששינויים חפוזים ולא מתוכננים בקפידה בנוגע למעמד החוקי של קנביס יגרמו נזקים משמעותיים לחברה הישראלית ובייחוד לקבוצות סיכון מסוימות בתוכה.
נסקור בקצרה הידוע כיום על נזקי הקנביס, קבוצות סיכון ייחודיות והמלצותינו הברורות בנוגע לתחומים הדורשים הסדרה, בלעדיה ייגרמו נזקים קשים כתוצאה משינויי חקיקה לא אחראיים.
היקף שימוש בקנביס ומספר הפונים לטיפול בגין נזקי קנביס
שכיחות שימוש בקנביס בקרב הציבור בישראל היא גבוהה מאוד, גם ביחס לשאר מדינות העולם.
בסקר האפידמיולוגי הארצי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול שנערך בשנת 2016, 27% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18-65 דיווחו כי צרכו קנביס בשנה האחרונה לפחות פעם אחת. בקרב מבוגרי צעירים, בני 18-40, הרי ש -37.5% דיווחו על שימוש בקנביס בשנה האחרונה[1]. בקרב בני נוער במדגם מייצג של תלמידים מכיתות י' ו-יב' הרי ש-11.4% דיווחו כי צרכו קנביס בשנה האחרונה[2].
במקביל, גם מספר מטופלי הקנביס עלה בשנים האחרונות. בשנת 2018 הפך הקנביס לחומר העיקרי בשימוש אצל רוב המטופלים בשירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה , ועמד על 3,966 מטופלים, מספר גבוה הרבה יותר מאשר המטופלים בגין אלכוהול, אופיאטים וסמים אחרים.[3] גם נתוני משרד הבריאות מצביעים על עלייה במספר המטופלים כמו גם במספר הפונים לחדרי המיון ולאשפוזים פסיכיאטרים על רקע נזקים הקשורים בשימוש בקנביס[4].
נזקי השימוש בקנביס
ניתן לחלק את נזקי השימוש בקנביס לנזקים ארוכי-טווח ולנזקים מיידים.
הנזקים ארוכי-הטווח תלויים במספר גורמים ובהם גורמים הקשורים לצרכנים (כגון גיל תחילת שימוש, נטייה להתמכרויות והפרעות פסיכיאטריות) וכאלו הקשורים בקנביס וצריכתו (ריכוז החומר הפעיל בקנביס (THC), תדירות ודפוס השימוש). ממחקרים חוזרים נמצא כי בקרב בני נוער הצורכים קנביס, ובעיקר כאלו הצורכים קנביס באופן קבוע, שימוש בקנביס בגילאים צעירים (טרום התבגרות והתבגרות) מגדיל משמעותית את הסיכון ללקות בהפרעות דיכאון, חרדה ואובדנות בבגרות הצעירה[5]. מחקר שפורסם ב2018 הדגים כי בקולורדו, מדינה בה קיימת ליגליזציה של קנביס מ- 2012, נמצאה עליה של פי ארבעה באשפוזי בני נוער בעקבות השימוש בקנביס ,מחציתם עם תסימינים פסיכיאטריים כגון חרדה, דיכאון, מאניה ,פסיכוזה ועוד [6]. נמצא כי בייחוד צריכת קנביס בעל תכולת THC גבוהה עלול לגרום לתסמינים חרדתיים ופסיכוטיים בבני נוער[7],[8] . ניסיון העבר
מתחום תעשיית הטבק והאלכוהול מלמד שמסחור ומיתוג של מוצרים אלו תורם לשימוש בקרב בני נוער, המגדיל עוד יותר הסכנות המוזכרות מעלה.
קנביס נמצא כמעלה שכיחות של הפרעה פסיכוטית כדוגמת סכיזופרניה פי עד 5 בהשוואה לכלל האוכלוסייה, וככל שעולה תדירות העישון כך עולה הסיכון. עוד נמצא כי ככל שריכוז החומר הפסיכואקטיבי הפעיל (THC) גבוה יותר הסיכון עולה עוד יותר[9]. התפרצות הפרעה נפשית קשה דוגמת הפרעות פסיכוטיות בקרב משתמשים מופיעה מוקדם יותר ב- 2-3 שנים בהשוואה לגיל התפרצותה בקרב לא משתמשים[10].
עוד נמצא כי כ-10% מצרכני הקנביס יפתחו התמכרות לחומר, ומכאן שהעלייה הצפויה בשכיחות השימוש בקנביס תגרור עליה משמעותית במספר המתמודדים עם התמכרות לקנביס. מחקרים מראים כי התמכרות לקנביס, בעיקר בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים, מגבירה את הסיכון לנשירה ממסגרות אקדמיות, לפגיעה בתפקוד התעסוקתי וירידה ברמת ההכנסה[11].
מבחינת בריאות גופנית, נמצא כי צריכה קבועה של קנביס קשורה בבעיות בריאות כרוניות, בייחוד, אך לא רק, במערכת הנשימה[12] .
בטווח המיידי, נמצא כי השימוש בקנביס מעלה באופן משמעותי שכיחותן של תאונות דרכים ובייחוד שכיחותן של תאונות דרכים קטלניות, זאת לצד קושי טכני בהגדרת ריכוז "בטוח" בדומה לזה הקיים באלכוהול, דבר המקשה על אכיפת חוקים הקשורים בנהיגה תחת השפעת קנביס[13].
אנו מבקשים להתריע כי בחינה של כל חלופה במעמד החוקי של קנביס דורשת התייחסות מקצועית ומעמיקה מראש לכל אחד מהתחומים מטה, בלעדיה קיים
חשש ממשי ומבוסס שהנזקים המוזכרים מעלה יחריפו ויגרמו לסבל ועלות משמעותיים ביותר לחברה הישראלית.
צעדים מקדימים חיוניים לכל שינוי חקיקתי
לצורך שמירה על בריאות הציבור אנו מבקשים שלא להתקדם עם שינוי בחקיקה עד שתתגבש תכנית לאומית מפורטת ומחויבת שתתייחס, תוך בניית תכנית סדורה ומתוקצבת, ל:
- מניעה בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים
- מתן מענים מקצועיים, תכנון ותקצוב שירותים לטיפול בהתמכרות של קנביס
נציין כי נדרשת התייחסות נפרדת וראויה לנושא הקנביס לצרכים הרפואיים, שהצעות החוק הנוכחיות אינן מתייחסות אליו. יש להמשיך ולתקצב מחקר, להקל על מטופלים, לבחון הרחבת והתאמת הקריטריונים לקנביס רפואי בהתאם למחקר המתפתח וזאת על מנת להקל על סבלם של רבבות חולים הנעזרים בקנביס לצרכים רפואיים.
בעייתיות ביישום המלצות
ב-2017, נכתב מסמך מדוקדק של הוועדה שהחליטה על נושא "אי הפללה באחריות"[14]. במסמך ניתנו המלצות ומסקנות שונות שלא יושמו עד כה. לא הופעל מערך ומודל של מניעה והסברה בנושא הקנביס במדינת ישראל, לא נערך מחקר מלווה כבסיס להמשך קבלת ההחלטות, ולא ניתן טיפול ייחודי לנושא הקנביס על ידי גורמי הטיפול.
מכאן החשש הגדול שהדיון החפוז בנוגע לשאלה האם לבצע שינוי חקיקה אינו נוגע בסוגיות מהותיות הדורשות העמקה תוך היעזרות באנשי המקצוע המובילים בתחומים השונים בנוגע לאופן הביצוע של כל שינוי שהוא בחקיקה בנוגע לקנביס.
המלצות אילסם:
1. לא להתקדם בכל שינוי חקיקה עד שאין מענה מקצועי וראוי לכל אחת ואחת מהנקודות שהוצעו לעיל.
2. לכנס ועדה המורכבת מאנשי מקצוע מתחום הבריאות (פסיכיאטריה, התמכרויות, רפואת מתבגרים, בריאות הציבור וכל איגוד מקצועי רלוונטי), הרווחה, החינוך, התחבורה, בטחון הפנים על מנת לגבש תכנית פעולה מוסדרת לכל שינוי בחקיקה בנוגע לקנביס.
3. כחלק מכך, נבקש להופיע בפני הועדה ולזמן נציג מטעם אילסם לכל דיון בנושא.
על החתום:
פרופ' שאול לב-רן- יו"ר אילסם
ד"ר אביבה וולף- מזכ"לית אילסם
ד"ר דותן קידר- גזבר אילסם
ד"ר איתי בסר- חבר וועד אילסם
ד"ר ארתורו לרנר- חבר וועד אילסם
דר דורית פורית- חברת וועד אילסם
ד"ר דניאל פיינגולד- חבר וועד אילסם
ד"ר חגית בוני-נח- חברת וועד אילסם
ד"ר פבל ספיבק- חבר וועד אילסם
[1] הראל-פיש, י' ואזרחי, י' (2017). השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, המחקר האפידמיולוגי הארצי לשנת 2016 .ירושלים: הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.
[2] הראל-פיש, י', ועמיתים, (בדפוס). נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל. סקר HBSC. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. קישור לסקר הקודם ב-2014: https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/Hebrew-HBSC-report2016.pdf
[3] שבי, א. ארשיד, ר. בן שמחון, מ. גורן, ה. ובוני-נח, ח. (2020). אנשים על רצף בסמים, באלכוהול ובהימורים. סקירת השירותים החברתיים: סקירת העשור 2009-2018. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
[4] דו"ח שנתי- סיכום פעילות המחלקה לטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות, עמ' 57-58. https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MHealth/mental/addictions/Documents/mtl-addictions-2018.pdf
[5] Association of Cannabis Use in Adolescence and Risk of Depression, Anxiety, and Suicidality in Young Adulthood. A Systematic Review and Meta-analysis .JAMA Psychiatry. 2019;76(4):426-434. doi:10.1001/jamapsychiatry.2018.4500
[6] Impact of Marijuana Legalization in Colorado on Adolescent Emergency and Urgent Care Visits /Journal of Adolescent Health 63 (2018) 239–241
[7] A Population-Based Analysis of the Relationship Between Substance Use and Adolescent Cognitive Development. American Journal of Psychiatry, 2018; appi.ajp.2018.1
[8] Association of High-Potency Cannabis Use With Mental Health and Substance Use in Adolescence
JAMA Psychiatry. Published online May 27, 2020. doi:10.1001/jamapsychiatry.2020.1035
[9] The contribution of cannabis use to variation in the incidence of psychotic disorder across Europe (EU-GEI): a multicentre case-control study. Lancet, March 2019
[10] Alkomiet Hasan · Rupert von Keller · Chris Maria Friemel · Wayne Hall · Miriam Schneider· Dagmar Koethe· F. Markus Leweke· Wolfgang Strube · Eva Hoch.
European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience, Sept. 2019
[11] Meier, M. H. (2020). Cannabis use and psychosocial functioning: Evidence from prospective longitudinal studies. Current Opinion in Psychology.
[12] Volkow, N. D., Baler, R. D., Compton, W. M., & Weiss, S. R. (2014). Adverse health effects of marijuana use. New England Journal of Medicine, 370(23), 2219-2227.
[13] De Boni, R. B., Limberger, R. P., & Sousa, T. R. V. (2017). Cannabis and Traffic Accidents. In Handbook of Cannabis and Related Pathologies (pp. 234-243). Academic Press.
[14] דו"ח מסכם (2017). הצוות לבחינת מדיניות האכיפה בנושא צמח הקנביס.