לגליזציה – מהלך מתבקש או מהלך שגוי ממנו אין חזור

מאת: חיים מסינג, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול לשעבר וחבר בוועדת אי הפללה

​

הח"מ היה מנכל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול כ 7 שנים, עת הייתה הרשות תחת אחריות ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט.תקופה משמעותית שבה היוותה הרשות גוף מתכלל  על בסיס תוכניות עבודה בתאום כלל הגורמים העוסקים במאבק בנגע הסמים –משרדי הבריאות,רווחה,בטחון הפנים,פנים, חינוך ,אוצר ,שלטון מקומי ועצם מיקומה במשרד ראש הממשלה היווה סימבול ברמה מקומית ובין לאומית לרצינות שבה התייחסה המדינה לסוגיות הסמים והאלכוהול.

זה שנים שכלל הגורמים עוסקים בשאלה :לגליזציה כן או לא- שאלה אסטרטגית שלה אין פתרון מתמטי, אך יש עובדות ובעיקר הצורך בלימוד הנושא של הגורמים הרלוונטיים ומקבלי ההחלטות. לפני כשבוע פורסם סקר של כמה עשרות חברי כנסת שנדרשו לשאלה :לגליזציה כן או  לא–מהתייחסותם ניתן היה ללמוד כי אינם בקיאים בנושא ,מבקשים זמן ללמוד..אבל בעת ההצבעה –הרימו ידם.

במהלך עבודתי ברשות הלאומית הלכה והשתנתה האסטרטגיה באשר לסוגיית המשתמשים והמתמכרים, והמושג "מזעור הנזק" היווה קוו מנחה בעיסוקה של הרשות (למרות שהותקפנו לא אחת על ידי חברי כנסת מכל סיעות הבית) וזאת מתוך הנחה כי ישנם מצבים בהם עלינו כמקבלי החלטות האחריות למתן פתרונות לנזקקים ולא להיאבק מציאות חסרת סיכוי. כך יושם התהליך של החלפת מחטים (שהוכח כמהלך מציל חיים)כך הוקם בית משפט לענייני סמים ,כך נפתח הבית החם בהודו (שבעזרתו ניצלו ושוקמו מאות תרמילאים ,צעירים נורמטיביים) ועוד.

במהלך 2016 נבחרתי להשתתף בועדת אי ההפלה שהוקמה על ידי השר ארדן ובעקבות הצעת חוק של ח"כ שרן השכל.הועדה בחנה מודלים שונים נפגשה עם מומחים שונים ,עמדה על המגמה בארצות שונות למעבר מ Zero Tolerance Policy   ל:Public Health Policy  סברתי אז כי אכן יש מקום לעבור לגישה הטיפולית,הסברתית ,מתן פתרונות לבני הנוער וכל אלו במקביל במלחמה בסחר. הגישה האכיפתית/הפללת המשתמש הבודד הוכחה כלא יעילה –דווח שפורסם על ידי האו"ם בשנת 2011 קבע זאת בוודאות מלווה במחקרים.

ואולם הדרך בין הליך אי ההפללה למתן תוקף ללגליזציה עדיין רחוקה בעיני!!

במסגרת תפקידי ברשות,הוזמנתי להולנד כאורח מפקד משטרת אמסטרדם על מנת לחוות מקרוב את ההליך המאפשר רכישת מריחואנה בקופישופ. היה זה מהלך חריג שעורר תגובות בכל העולם באותה עת.הסתובבנו,ביקרנו בכמה מוקדי מכירה והמסקנה הייתה אחת: חוסר שליטה על הסחר ועל השימוש. בליווי דוגמאות של אפשרויות רכישה ללא בקרה (קונים בקופישופ אחד עוברים לשני וכך הלאה) רשימות סוחרים גלויה ותחרותית שהבקרה עלייה לא התאפשרה וכל זאת לדברי המארח" משום האצת הפוליטיקאים לחוקק חוק שירצה/יספק קהל יעד משפיע"

בהמשך נפגשנו עם סגן שר הבריאות שהיה כן וברור להודות ,כי ההכנה היתה לקויה ,מהירה וכי המעבר בין הצריכה כעבירה לבין היתר השימוש היה מלווה בחוסר בהירות והבנה והחשוב לדבריו "מהלך ממנו אין חזור"

ועל כן אני סובר כי מהלך "אי ההפלה "מחויב המציאות וכי רק לאחר תקופת הרצה של כשנתיים יופקו הלקחים ,ואז ניתן יהיה לבחון בזהירות על ידי הגורמים הרלוונטיים את המשמעות של הכלת לגליזציה על בסיס:הכנת הציבור למשמעויות המהלך,דרך בחירת המגדלים/ייבוא,אספקה למשתמשים ועוד.

עדיפה הלמידה,ההכנה,ההבנה את משמעויות הלגליזציה על כשלון חברתי –ממנו אין חזור.

 

חיים מסינג

לשעבר מנכל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול במשרד ראש הממשלה וחבר בוועדת אי ההפללה